|
חקלאות אורגנית בנאות סמדר
 רקע כללי
בתוך
כוונת המקום - לימוד האדם את עצמו ביחסים במסגרת של עשייה משותפת -
נמצאת גם השאלה המעניינת מאוד של לימוד האדם את יחסו לסביבה.
מתוך גישה זו צמחה החקלאות במקום והיא לוקחת בחשבון
לכן את פגיעותם ורגישותם של הקרקע
והצומח לחומרים כימיים ולעיבודים אגרסיביים
ואת עדינותו הרבה של האיזון האקולוגי הקיים בטבע.
האלמנט הכלכלי
מקובל למדוד הצלחה של גידול חקלאי בראש
ובראשונה לאורה של משוואת ההשקעה בתשומות
מול כמות היבול והרווח הכספי משיווקו.
בנאות סמדר לא מתעלמים ממשוואה זו אך היא איננה
עיקר, אלא חלק מתמונה כוללת ומבט רחב יותר.
שכן התייחסות לחקלאות דרך משוואה זו מחייבת את החקלאי לדרוש מהקרקע
ומהצומח יבול כמה שיותר גבוה, יפה וגדול, כדי להרוויח הרבה כסף ולאפשר
אורח חיים מסוים. וכך, בגישה זו החקלאי מוכרח "למצוץ" מהקרקע והצמח עוד
ועוד והוא איננו מסוגל במצב זה לשים לב להשלכות הרחבות יותר של
פעולותיו.
גישה זו היא שגרמה ועדיין גורמת להידלדלות קשה ביותר של פוריות הקרקע
ברחבי העולם ולזיהום קשה של הסביבה ע"י דשנים כימיים וחומרים לקטילת
חרקים וטיפול במחלות אחרות בצומח ובקרקע.
צד נוסף של המבט הקונבנציונלי על החקלאות
מחייב התמחות בסוג מסוים של גידול ויצירת
שטחים נרחבים ממנו. זאת על מנת למצות עד
המכסימום את היעילות ומכאן להגדיל את הרווחיות.
מדוע זה יעיל? מכיוון שזה פשוט ונוח: סוג גידול
אחד, התמחות אחת, כלים מסוג מסוים בלבד,
אופני פעולה אחידים וכו'. תפיסה זו נקראת "מונו-קולטורה", והיא אמנם יעילה
מאוד אך מזיקה ביותר ממבט רחב יותר, בעיקר מכיוון שהיא נוגדת את האיזון
הטבעי הדינמי הקיים בטבע. הרבגוניות המדהימה הקיימת ביחידת שטח נתון בטבע
איננה סתמית. היא מאפשרת למגוון חיים עצום לחיות בשיתוף פעולה דינמי שחלקו
הגדול לא ידוע לאדם. שיתוף פעולה זה מאפשר לכל חי להתקיים במקומו הנכון
באופן המדויק התואם שיתוף פעולה זה. כשחקלאי מביא לשטח מסוים כמות גדולה
מאוד של גידול מסוג אחד הוא מעמיד בפני הטבע אתגר שהוא בדרך כלל לא מסוגל
להתמודד עמו.
מה נעשה בנאות סמדר
החקלאות במקום כוללת שטח של כ-400 דונם (לא כולל בוסתנים וחורשות נוי).
החלקות קטנות, מגוון הגידולים רב מאוד והנטיעות נעשו באופן אסתטי התורם ליפי השטח ומקנה לאדם העובד בו הרגשה קומפקטית ונעימה (בניגוד לשורות
ארוכות ואין סופיות של המטע הקונבנציונלי).
השטח מחולק ל:
140 דונם זיתים בחלקות קטנות וממגוון זני הזיתים;
50 דונם שקדים;
30 דונם מישמש;
60 דונם נקטרינה, אפרסק, תפוח, שזיף ואגס;
30 דונם כרמים: 10 למאכל ו- 20 ליין.
בשאר השטח אנו מגדלים גני ירק, מספוא לעזים,
חיטה ללחם הבית ותמרים.
הבוסתנים כוללים עצים כגון לימון, קלמנטינה, מרולה ,ספוטה, גויאבה, רימון, שזיף אפריקאי, מנגו, אנונה,
אבוקדו, שסק ועוד.
הקרקע
קרקע בינונית מנוקזת היטב, לעתים חמאדה (הרבה אבנים קטנות ובינוניות
באדמה), מאופיינת בחרסיתיות ובגיריוּת. הקרקע מלוחה מאוד ומחייבת משטר
השקיה השוטף אותה תדיר מהמלח.
פוריות הקרקע
האדמה במקום ענייה מאוד ביסודות הזנה.
כדי להגביר את פוריותה ולהזין את הצמחים
אנו מדשנים בקומפוסט שנעשה במקום.
הקומפוסט מכיל את כל יסודות ההזנה
הדרושים לקרקע לעץ ולאדם. במצבים בהם
מבחינים במחסור בחנקן מוסיפים
גואנו .
מקורות המים
כיום אנו משקים בעיקר ממי הקידוחים בנחל פארן. מים אלה טובים יחסית
(250 מ"ג כלור לליטר). קיימים מקורות מים נוספים שייכנסו לשימוש בעתיד
(מים מליחים, מים פוסיליים, מים מוּשבים).
אקלים ויתרון יחסי
גובה של כ- 400 מ' ומנות קור ממוצעות
בשילוב של חום המדבר מאפשרים קבלת יבול
מוקדם מאוד של פֵירות נשירים למיניהם.
הקטיף במקום מתחיל בחלק השני של חודש
אפריל (נקטרינה). כאן מבשיל המשמש
הראשון בעונה בארץ.
טיפול במחלות ובחרקים מזיקים
בידודו של אזור זה מאוויר מזוהם, היובש והשמירה ארוכת השנים על
שטח נקי מחומרים כימיים הביאה למצב שאין כמעט צורך בטיפולים כנגד
מחלות ומזיקים. הטיפול הקבוע הניתן בשטחים הוא גופרית לכרמים.
שיווק, עיבוד תוצרת וצורכי המקום
היבול הנקטף, הנבצר, הנמסק, הנקצר והנגדד כולל כ - 200 טון בשנה
והוא מופנה ליעדים האלה:
א.
שיווק לחנויות אורגניות ברחבי הארץ.
ב.
להפקת מגוון מוצרים למכירה, הכוללים
יין, שמן, ריבות, מיצים וכדומה.
ג.
לצורכי המקום: לחם מחיטה מקומית, ירקות מגן הירק ופירות העונה מהווים חלק
אינטגרלי מהתפריט.
אישורים ופיקוח
החקלאות במקום מאושרת כאורגנית על ידי הארגון לחקלאות אורגנית
בישראל ומפוקחת בידי "אגריאור", ולכן עומדת בתקנים המחמירים של
החקלאות האורגנית באירופה.
החקלאות בנאות סמדר נמצאת בפיקוח הרב הדאיה, הרב הראשי לאילת
והמחוז, וכל מוצריה כשרים ללא חשש טבל שביעית וערלה.
|
